Skip to content
Home » חקיקת יסוד.

חקיקת יסוד.

אל:

הנדון: שאלת חקיקה.

א.ג.נ.

כידוע במדינת ישראל, כמו בהרבה מאוד מקומות אחרים ישנן אוכלוסיות רבות שמתקשות לשרוד ונמצאות במצוקה כלכלית קשה כמו קשישים או נכים.

עולה אצלי השאלה באם הסדרת העניין במסגרת חוק יסוד כוללני יכולה להביא לשיפור במצב. כוונתי היא בחקיקת “חוק יסוד זכויות חברתיות”- מה שכידוע הוזכר במהלך השנים גם באמצעי התקשורת השונים.

אני מעלה את השאלה בנוגע לחוק הזה כמי שמשתתף במאבק הנכים בישראל משנת 2007-ואהיה מעוניין לדעת מהי דעתכם בעניין.

בברכה,

אסף בנימיני.

א. להלן מייל ששלחתי לעיתונאית קרן נויבך. לצערי זו האחרונה לא השיבה לפנייתי.

 

—– הודעה שהועברה —–

מאת: אסף בנימיני <assaf197254@yahoo.co.il>

אל: kereneubach@gmail.com <kereneubach@gmail.com>

נשלח בתאריך: יום רביעי, 7 בספטמבר 2022 בשעה 23:21:07 GMT‎+3‎

נושא: מכתבי לגברת קרן נויבך.

 

לגברת קרן נויבך שלום רב:

הנדון: בעיית מעקב תרופתי.

ג.נ.

אני, אסף בנימיני, בן 49, מתגורר בדיור מוגן לנפגעי נפש של עמותת “רעות” בירושלים-במסגרת דיור לפגועי נפש בקהילה שמפעיל סל שיקום מטעמו של משרד הבריאות.

אני נוטל תרופות פסיכיאטריות-ובשנים האחרונות נוצרה מציאות בלתי נסבלת בה פסיכיאטרים בתחנות לבריאות הנפש הפסיקו את המעקב אחר התרופות הפסיכיאטריות(אני יודע שזה יישמע כסוג של אבסורד-אולם זוהי למרבה הצער המציאות בה אני נתקל פעם אחר פעם). אלא שמאחר ואני מתקיים מהכנסה נמוכה מאוד-מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי-הרי שהגעה אל רופאים באופן פרטי הינה בלתי אפשרית בעבורי.

אלא שאין כיום שום אלטרנטיבה אחרת, שכן גם הפסיכיאטרים בתחנות לבריאות הנפש אינם מהווים עוד כתובת עבורי, וזאת משתי סיבות:

1)גישת טיפול בעייתית-כל אימת שמגיעים לתחנה ההתייחסות לנפגעי נפש היא באופן אוטומטי כאל אנשים שגם פגועים בשכלם-דבר שגורר חוסר הקשבה טוטלי מצידם של הרופאים. מרגעי שהייתי מגיע לתחנה הרופאים היו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהם היו יודעים בדיוק מאלו בעיות אני סובל מבלי להכיר אותי אפילו היכרות שטחית או מינימלית ביותר. הדבר גרר פעם אחר פעם פרקטיקות טיפול שגויות שננקטו כלפיי וגם חוסר יכולת שלי לשתף פעולה עם היחחס המזלזל שהתלווה לכך. זאת ועוד: גם במקרים שצוות המרפאה או הרופאים היו מכירים אותי ההתייחסות בכל זאת לא היתה משתנה-מה שמנע כל אפשרות לטפל או לעזור והתנגשויות בלתי פוסקות עם הצוותים שכביכול “טיפלו” או ניסו, כביכול “לעזור”. כמובן שמה שהיה במקרים אלו לא היה כלל עזרה אלא דיכוי מתמשך עימו לא הסכמתי, וגם כיום(אני כותב דבריי אלו בתאריך 23 ליולי 2022) אינני מסכים לשתף פעולה. בכל פעם בה נוכחתי בכך הייתי עוזב את אותו “מעקב” כביכול בכדי למנוע מעצמי עוד נזקים ומפחי נפש מיותרים במסווה של “עזרה” או “טיפול”. אני יודע שמדובר כאן בהכללה-אבל מה לעשות שזו המציאות. 

2)מצב בריאות גופני-בתחילת שנת 1998 עברתי תאונת עבודה במלון “לרום” בירושלים בו עבדתי באותה עת כשלושה חודשים במסגרת פרויקט של ארגון “אלווין ישראל”-ומאז התפתחו אצלי שורת בעיות גופניות שהמוסד לביטוח לאומי אינו מכיר באף אחת מהן. כמו כן אין כיום שום גורם או משרד ממשלתי אחר שמכיר בפגיעה זו.

מאז אותה תאונה מצבי מחמיר באיטיות אבל באופן רציף ועקבי-והגעתי היום למצב בו אפילו ההגעה הפיסית לתחנות לבריאות הנפש מהווה בעבורי עניין קשה ובעייתי יותר ויותר.

קופת חולים כללית בה אני חבר, וגם משרד הבריאות טענו שאין להם שום פתרון למצב זה וכי לא קיים אצלם שירות של פסיכיאטר שעושה בקורי בית.

בחודשים האחרונים נסיתי למצוא פתרון בדרך מעט אחרת: בקור אצל פארמקולוג. אלא שהתברר כי הפארמקולוג אצלו בקרתי יכל לעזור רק באופן חלקי, וכי מאחר והוא לא פסיכיאטר לא היתה לו יכולת לסייע לי לעשות סדר בתרופות הפסיכיאטריות אותן אני נוטל.

זאת ועוד: התברר לי כי בגלל מספרם המועט של הרופאים העוסקים בתחום(לשם המחשה: בכל המטרופולין של ירושלים וסביבותיה ישנם רק 2 רופאים בתחום זה-הרופא במרפאתו בקרתי ברפואה הציבורית ורופאה נוספת אליה ניתן להגיע באופן פרטי, כאשר כל בקור עולה כמה מאות שקלים שאין לי כל יכולת  לשלמם, ואינני יודע אם היא עושה גם בקורי בית-ומסיבות מובנות אני לא כותב כאן את שמותיהם של רופאים אלה או את שמות המוסדות הרפואיים בהם הם עובדים)-אזי מעקב פרמקולוגי במציאות של היום איננו אפשרי. כידוע, ישנו גם תת-תחום בפרמקולוגיה שנקרא פרמקולוגיה פסיכיאטרית, ולאחר בדיקה שעשיתי התברר כי המצב בתת תחום זה אף חמור בהרבה, ובכל מדינת ישראל יש רק רופא אחד או שניים לכל היותר שעוסקים בכך ומקבלים מטופלים.

ולסיכום: נסיבות אלו מובילות אדם במצבי, שזקוק לשירות של פסיכיאטר שעושה בקורי בית למבוי סתום מוחלט-ולמרות הצורך הדחוף במעקב אחר התרופות אותן אני נוטל לא מוצע לי כיום פתרון סביר כלשהוא.

אציין כי במסגרת הטיפולית לפגועי נפש בקהילה יש אמנם פסיכיאטרית-אולם הללו מסרבים בעקשנות לאפשר בקורי בית שלה אצלי-דבר שהיה יכול לפתור את הבעיה לפחות באופן זמני. סירוב זה ניתן סתם כך וללא שום סיבה-ותוך הפגנת אטימות מוחלטת למצבי ולעובדה שחוסר מעקב אחר הטיפול התרופתי עשוי אף לסכן את חיי.

בכל מקרה אני מחפש פתרון. האם יש לך רעיון לפתרון שבכל זאת ניתן למצוא במצב זה?

אציין כי אני יודע שאת עיתונאית ולא רופאה-ולכן אני לא מבקש ממך המלצות רפואיות. מדובר בקושי בירוקרטי שלא מאפשר לי להגיע לטיפול לו אני זקוק-ואולי בעניין זה תהיה  לך אפשרות לסייע.  אני אהיה מוכן גם לעלות לשידור במידה והדבר יידרש.

אציין כי אני כותב דברים אלו כמי שמקשיב לרבות מן התוכניות שאת מגישה, וגם מעריך מאוד את פעילותך הציבורית והתקשורתית בנושאים הקשורים לתחום בריאות הנפש. הקשבתי לרבות מן הכתבות שהכנת בנושא-ולאחר שכל משרדי הממשלה לא מציעים לי פתרון ואינם עושים דבר פרט להעברתי הלוך-ושוב מאחד למשנהו אז מי יודע-אולי התערבות שלך תוכל לסייע בעניין זה שתקוע כבר חודשים ארוכים.

בברכה,

אסף בנימיני,

רחוב קוסטה ריקה 115,

כניסה א’-דירה 4,

קרית מנחם,

ירושלים, מיקוד: 9662592.

מספרי טלפון: בבית-02-6427757.

נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.

נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403.

2)כתובות האי.מייל שלי: 029547403@walla.co.il

ו-: asb783a@gmail.com

ו-: assaf197254@yahoo.co.il

ו-: ass.benyamini@yandex.com

ו-: assaf002@mail2world.com

ו-: assaffff@protonmail.com

ו-: benyamini@yandex.com

ו-: assafbenyamini@163.com

3)המסגרת הטיפולית בה אני נמצא:

עמותת “רעות”-הוסטל “אביבית”,

רחוב האביבית 6,

קרית מנחם,

ירושלים, מיקוד: 9650816.

מספרי הטלפון במשרדי ההוסטל: 02-6432551. ו-: 02-6428351.

כתובת האי.מייל של ההוסטל: avivit6@barak.net.il

 העובדת הסוציאלית של ההוסטל, שעושה בקורי בית בדירתי: גברת

שרה סטורה-055-6693370.

 4)רופא המשפחה אצלו אני נמצא במעקב:

ד”ר ברנדון סטיוארט,

“שרותי בריאות כללית”-מרפאת הטיילת,

רחוב

דניאל ינובסקי 6,

ירושלים,

מיקוד: 9338601.

מספר הטלפון במשרדי המרפאה: 02-6738558.

מספר הפקס במשרדי המרפאה: 02-6738551.

 ב. להלן התכתבות שלי עם קבוצת הפייסבוק הלפרים, אסיסתנטים ואנשי מקצוע לסדנאות, ריטריטים, פסטיבלים ואירועים“.

צוות הניהול דחה את הפוסט שלך בקבוצה ‏הלפרים, אסיסתנטים ואנשי מקצוע לסדנאות, ריטריטים, פסטיבלים ואירועים‏.

לפני 3 שעות

אסף בנימיניהלפרים, אסיסתנטים ואנשי מקצוע לסדנאות, ריטריטים, פסטיבלים ואירועים

‏7 בספטמבר‏ ב-‏22:43‏  ·

אל: “הלפרים, אסיסתנטים ואנשי מקצוע לסדנאות, ריטריטים, פסטיבלים ואירועים”.

הנדון: הרצאות מוקלטות.

א.ג.נ.

בבעלותי הבלוג הרב-לשוני https://disability5.com שעוסק בנושאים של מחלה ונכות.

הבלוג נבנה במערכת של wordpress.org-ומאוחסן בשרתים של חברת servers24.co.il

אני מחפש אתר אינטרנט בו ניתן למצוא הקלטות של הרצאות בהן ניתן להשתמש ללא בעיה של זכויות יוצרים(בדומה, למשל לאתר של גוגל סקולר בתחום המאמרים).

האם הינכם מכירים שרות כזה?

בברכה,

אסף בנימיני,

רחוב קוסטה ריקה 115,

כניסה א’-דירה 4,

קרית מנחם,

ירושלים, מיקוד: 9662592.

מספרי טלפון: בבית-02-6427757. נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.

משוב

לא רלוונטי לקבוצה

ג. להלן 2 הודעות, שהשארתי בדף הפייסבוק של העיתונאית אסתי פרז בן-עמי:

1)אסף בנימיני

לגברת אסתי פרז בן-עמי שלום רב: אני מקשיב מדי יום לתוכנית “בחצי היום” אותה את משדרת-ואבקש להעיר על טעות שנאמרת בשידור פעם אחר פעם על ידי כלי תקשורת ישראלים רבים-ושנאמרה גם בתוכנית אותה שידרת היום. אמרתם בשידור כי בארצות הברית לא היתה מעולם אישה בתפקיד נשיאה. ובכן, זה לא לחלוטין נכון: בין השנים 1919-1920, מיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה הגברת אדית וילסון היתה נשיאת ארצות הברית למשך שנה אחת. בבחירות שנערכו בשנת 1920 נבחר נשיא אחר. אדית וילסון אמנם לא נבחרה על ידי הציבור האמריקני בדרך המקובלת-אולם לאחר שבעלה, נשיא ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, מר וודרו וילסון ערך בשנת 1919 את מסעותיו הידועים ברחבי ארצות הברית למען קידום הרעיון של חבר הלאומים התמוטט ולקה באירוע מוחי במהלך נסיעותיו הגברת אדית וילסון תפסה את מקומו. למרות שהיא, כאמור לא נבחרה בשום הליך דמוקרטי בין השנים 1919 עד 1920-הרי שבתקופה זו היא היתה הנשיאה לכל דבר ועניין-הנשיאה אישה היחידה עד כה בהיסטוריה האמריקנית. בברכה, אסף בנימיני.

2)אסף בנימיני

אני מצרף את הערך הרלוונטי מויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/…/%D7%90%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7…

 

ד. להלן המכתב, אותו שלחתי אל  “ביפולרית – מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח – דיכאון, חרדה ומאניה דיפרסיה”.

 

אסף בנימיני <assaf197254@yahoo.co.il>

אל:

bipolarit@mania-depression.co.il

יום ב׳, 12 בספט׳ ב-16:18

אל: “ביפולרית – מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח – דיכאון, חרדה ומאניה דיפרסיה”.

הנדון: בעיית מעקב תרופתי.

א.ג.נ.

אני, אסף בנימיני, בן 49, מתגורר בדיור מוגן לנפגעי נפש של עמותת “רעות” בירושלים-במסגרת דיור לפגועי נפש בקהילה שמפעיל סל שיקום מטעמו של משרד הבריאות.

אני נוטל תרופות פסיכיאטריות-ובשנים האחרונות נוצרה מציאות בלתי נסבלת בה פסיכיאטרים בתחנות לבריאות הנפש הפסיקו את המעקב אחר התרופות הפסיכיאטריות(אני יודע שזה יישמע כסוג של אבסורד-אולם זוהי למרבה הצער המציאות בה אני נתקל פעם אחר פעם). אלא שמאחר ואני מתקיים מהכנסה נמוכה מאוד-מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי-הרי שהגעה אל רופאים באופן פרטי הינה בלתי אפשרית בעבורי.

אלא שאין כיום שום אלטרנטיבה אחרת, שכן גם הפסיכיאטרים בתחנות לבריאות הנפש אינם מהווים עוד כתובת עבורי, וזאת משתי סיבות:

1)גישת טיפול בעייתית-כל אימת שמגיעים לתחנה ההתייחסות לנפגעי נפש היא באופן אוטומטי כאל אנשים שגם פגועים בשכלם-דבר שגורר חוסר הקשבה טוטלי מצידם של הרופאים. מרגעי שהייתי מגיע לתחנה הרופאים היו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהם היו יודעים בדיוק מאלו בעיות אני סובל מבלי להכיר אותי אפילו היכרות שטחית או מינימלית ביותר. הדבר גרר פעם אחר פעם פרקטיקות טיפול שגויות שננקטו כלפיי וגם חוסר יכולת שלי לשתף פעולה עם היחחס המזלזל שהתלווה לכך. זאת ועוד: גם במקרים שצוות המרפאה או הרופאים היו מכירים אותי ההתייחסות בכל זאת לא היתה משתנה-מה שמנע כל אפשרות לטפל או לעזור והתנגשויות בלתי פוסקות עם הצוותים שכביכול “טיפלו” או ניסו, כביכול “לעזור”. כמובן שמה שהיה במקרים אלו לא היה כלל עזרה אלא דיכוי מתמשך עימו לא הסכמתי, וגם כיום(אני כותב דבריי אלו בתאריך 23 ליולי 2022) אינני מסכים לשתף פעולה. בכל פעם בה נוכחתי בכך הייתי עוזב את אותו “מעקב” כביכול בכדי למנוע מעצמי עוד נזקים ומפחי נפש מיותרים במסווה של “עזרה” או “טיפול”. אני יודע שמדובר כאן בהכללה-אבל מה לעשות שזו המציאות. 

2)מצב בריאות גופני-בתחילת שנת 1998 עברתי תאונת עבודה במלון “לרום” בירושלים בו עבדתי באותה עת כשלושה חודשים במסגרת פרויקט של ארגון “אלווין ישראל”-ומאז התפתחו אצלי שורת בעיות גופניות שהמוסד לביטוח לאומי אינו מכיר באף אחת מהן. כמו כן אין כיום שום גורם או משרד ממשלתי אחר שמכיר בפגיעה זו.

מאז אותה תאונה מצבי מחמיר באיטיות אבל באופן רציף ועקבי-והגעתי היום למצב בו אפילו ההגעה הפיסית לתחנות לבריאות הנפש מהווה בעבורי עניין קשה ובעיתי יותר ויותר.

קופת חולים כללית בה אני חבר, וגם משרד הבריאות טענו שאין להם שום פתרון למצב זה וכי לא קיים אצלם שירות של פסיכיאטר שעושה בקורי בית.

בחודשים האחרונים נסיתי למצוא פתרון בדרך מעט אחרת: בקור אצל פארמקולוג. אלא שהתברר כי הפארמקולוג אצלו בקרתי יכל לעזור רק באופן חלקי, וכי מאחר והוא לא פסיכיאטר לא היתה לו יכולת לסייע לי לעשות סדר בתרופות הפסיכיאטריות אותן אני נוטל.

זאת ועוד: התברר לי כי בגלל מספרם המועט של הרופאים העוסקים בתחום(לשם המחשה: בכל המטרופולין של ירושלים וסביבותיה ישנם רק 2 רופאים בתחום זה-הרופא במרפאתו בקרתי ברפואה הציבורית ורופאה נוספת אליה ניתן להגיע באופן פרטי, כאשר כל בקור עולה כמה מאות שקלים שאין לי כל יכולת  לשלמם, ואינני יודע אם היא עושה גם בקורי בית-ומסיבות מובנות אני לא כותב כאן את שמותיהם של רופאים אלה או את שמות המוסדות הרפואיים בהם הם עובדים)-אזי מעקב פרמקולוגי במציאות של היום איננו אפשרי. כידוע, ישנו גם תת-תחום בפרמקולוגיה שנקרא פרמקולוגיה פסיכיאטרית, ולאחר בדיקה שעשיתי התברר כי המצב בתת תחום זה אף חמור בהרבה, ובכל מדינת ישראל יש רק רופא אחד או שניים לכל היותר שעוסקים בכך ומקבלים מטופלים. 

ולסיכום: נסיבות אלו מובילות אדם במצבי, שזקוק לשירות של פסיכיאטר שעושה בקורי בית למבוי סתום מוחלט-ולמרות הצורך הדחוף במעקב אחר התרופות אותן אני נוטל לא מוצע לי כיום פתרון סביר כלשהוא.

אציין כי במסגרת הטיפולית לפגועי נפש בקהילה יש אמנם פסיכיאטרית-אולם הללו מסרבים בעקשנות לאפשר בקורי בית שלה אצלי-דבר שהיה יכול לפתור את הבעיה לפחות באופן זמני. סירוב זה ניתן סתם כך וללא שום סיבה-ותוך הפגנת אטימות מוחלטת למצבי ולעובדה שחוסר מעקב אחר הטיפול התרופתי עשוי אף לסכן את חיי.

בכל מקרה אני מחפש פתרון. האם יש לכם רעיון לפתרון שבכל זאת ניתן למצוא במצב זה?

בברכה,

אסף בנימיני,

רחוב קוסטה ריקה 115,

כניסה א’-דירה 4,

קרית מנחם,

ירושלים, מיקוד: 9662592.

מספרי טלפון: בבית-02-6427757. נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.

נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403.

2)כתובות האי.מייל שלי: 029547403@walla.co.il

ו-: asb783a@gmail.com

ו-: assaf197254@yahoo.co.il

ו-: ass.benyamini@yandex.com

ו-: assaf002@mail2world.com

ו-: assaffff@protonmail.com

ו-: benyamini@yandex.com

ו-: assafbenyamini@163.com

3)המסגרת הטיפולית בה אני נמצא:

עמותת “רעות”-הוסטל “אביבית”,

רחוב האביבית 6,

קרית מנחם,

ירושלים, מיקוד: 9650816.

מספרי הטלפון במשרדי ההוסטל:

02-6432551. ו-: 02-6428351.

כתובת האי.מייל של ההוסטל:

avivit6@barak.net.il

 העובדת הסוציאלית של ההוסטל, שעושה בקורי בית בדירתי: גברת

שרה סטורה-055-6693370.

הפסיכיאטרית מצוות ההוסטל: ד”ר קטיה לוין.

 4)רופא המשפחה אצלו אני נמצא במעקב:

ד”ר ברנדון סטיוארט,

“שרותי בריאות כללית”-מרפאת הטיילת,

רחוב

דניאל ינובסקי 6,

ירושלים,

מיקוד: 9338601.

מספר הטלפון במשרדי המרפאה: 02-6738558.

מספר הפקס במשרדי המרפאה: 02-6738551.

ה. להלן תחילתו של מכתב, אותו אני שולח למקומות שונים:

אל:

הנדון: ייעוץ עיתונאי.

א.ג.נ.

בשנת 2007 הצטרפתי למאבק הנכים בישראל, ומיום 10.7.2018 אני עושה זאת במסגרת תנועת “נתגבר” אליה הצטרפתי. בתנועת “נתגבר” אנו מנסים לקדם את זכויותיהם של “הנכים השקופים”-אנשים כמוני שסובלים מנכויות ובעיות בריאות קשות שאינן נראות באופן בולט כלפי חוץ-מה שגורם לאפליה גם ביחס לנכים אחרים.

אציין כי ההצלחות בקידום המאבק היו מוגבלות ביותר, וגם כיום(אני כותב דבריי אלו ביום חמישי, ה-16 ליוני 2022) הרשויות השונות במדינת ישראל לא משתפות עימנו פעולה-ואינן עושות דב ר פרט להפנייתנו הלוך-ושוב מאחת לשניה.

לאחר שגם פניות רבות לתקשורת הישראלית וכתבות שהתפרסמו בה(שבחלקן השתתף גם כותב מכתב זה) לא עזרו אני חשבתי לנסות אפיק פעולה נוסף: פנייה לתקשורת הזרה מחוץ למדינת ישראל, בנסיון למצוא עיתונאים ממקומות שונים בעולם שיגלו עניין בנושא.

לפיכך ברצוני לשאול אתכם: האם יש לכם רעיונות באשר לדרכים באמצעותן ניתן לעשות זאת? 

בברכה,

אסף בנימיני. 

 

ו.  להלן מספר מלות הסבר על התנועה החברתית אליה הצטרפתי ביום 10 ליולי 2018, כפי שהופיעו בעיתונות:

 טטיאנה קדוצ’קין, אזרחית מהשורה, החליטה להקים את תנועת ‘נתגבר’ לעזרתם של מי שהיא מכנה אותרם ‘הנכים השקופים’. עד כה התכנסו אל התנועה שלה כ-500 איש מכל רחבי הארץ. בראיון ליומן ערוץ 7 היא מספת על המיזם ועל אותם נכים שלא זוכים לסיוע ראוי ומספיק מהגורמים הרלוונטיים, רק משום שהם שקופים.

לדבריה את אוכלוסיית הנכים ניתן לחלק לשתי קבוצות: נכים עם כסא גלגלים ונכים ללא כסא גלגלים. את הקבוצה השנייה היא מגדירה כ”נכים שקופים” מפני שלדבריה אינם מקבלים את אותם השירותים כפי שמקבלים הנכים עם כסא הגלגלים, למרות שהם מוגדרים בעלי 75-100 אחוזי נכות.

אנשים אלו, היא מסבירה, אינם יכולים להתפרנס לבד, והם זקוקים לעזרת השירותים הנוספים שזכאים להם הנכים עם כסאות הגלגלים. לדוגמא, הנכים השקופים מקבלים קצבת נכות נמוכה מביטוח לאומי, לא מקבלים תוספות מסוימות כמו קצבת שירותים מיוחדים, קצבת מלווה, קצבת ניידות וכן הם מקבלים קצבה נמוכה יותר ממשרד השיכון.

לפי המחקר שערכה קדוצ’קין נכים שקופים אלו רעבים ללחם למרות הניסיון לטעון שבישראל של 2016 אין אנשים רעבים ללחם. עוד קובע המחקר שביצעה כי אחוזי ההתאבדות בקרבם גבוהים. בתנועה שהקימה היא פועלת להכנסת הנכים השקופים לרשימות ההמתנה לדיור ציבורי. זאת מאחר ולדבריה הם אינם נכנסים לרשימות אלו בדרך כלל למרות שהם אמורים להיות זכאים. היא מקיימת לא מעט מפגשים עם חברי כנסת ואף משתתפת בישיבות ודיוני ועדות רלוונטיות בכנסת, אך לדבריה המסוגלים לסייע אינם מקשיבים והמקשיבים נמצאים באופוזיציה ולכן אינם יכולים לסייע.

כעת היא קוראת לעוד ועוד נכים “שקופים” לחבור אליה, לפנות אליה על מנת שתוכל לסייע להם. להערכתה לו יימשך המצב כפי שהוא כיום לא יהיה מנוס מהפגנת נכים שיתבעו את זכויותיהם ואת התנאים הבסיסיים למחייתם.

ז. ניתן ליצור קשר עם מנהלת תנועת “נתגבר”, הגברת טטיאנה קדוצ’קין בימים ראשון עד חמישי בין השעות 11:00-20:00, במספרי הטלפון: 052-3708001. ו-: 03-5346644.

ח. להלן תחילתו של מכתב, אותו אני שולח למקומות שונים:

אל:

הנדון: רעיונות לתסריטים.

א.ג.נ.

אני כתבתי את 9הסיפורים הבדיוניים המצ”ב-ואני מחפש אתרי אינטרנט שעורכים מעין “תחרויות” בין משתמשים שמציעים רעיונות בעבור תעשיית הקולנוע או הטלוויזיה אליהם ניתן להגיש סיפורים כאלו.

האם הינכם מכירים אתרי אינטרנט כאלו?

בברכה,

אסף בנימיני.

 

סיפור מספר 1-טמפרטורות קטלניות:

 

השנה היא 2070. משבר האקלים במדינת ישראל ובכל העולם מחריף-אולם האנושות הצליחה באמצעים טכנולוגיים להתגבר על בעיות כמו מחסור במים ומוצאים את הדרך אפילו לקיים חקלאות בתנאים אלו. בכל ימות השנה הטמפרטורה במדינת ישראל(בכל הארץ) עולה ל-90 מעלות צלזיוס בשעות הצהריים-וכ-70 מעלות צלזיוס בשעות הלילה. במציאות כזו אנשים לא יכולים להתקיים בלי ציוד מיגון מיוחד-בלעדיו אדם למעשה נידון למוות. אלא שמדובר בציוד מדעי מתוחכם ויקר-ובמדינת ישראל מתפתח דיון ציבורי שעוסק בשאלה לאילו קבוצות לאפשר, או לא לאפשר גישה לציוד הזה: האם זכאות לשימוש בו תהיה גם לאנשים שפשעו ופגעו בחברה כמו אסירים או מחבלים שביצעו פיגועים או פעולות טרור? האם על המדינה לממן את הציוד היקר ומציל החיים לכולם-או שעליה להגדיר בחוק מי יקבל אותו ומי לא(ואין בנמצא ציוד חלופי למטרה זו-למרות נסיונות בלתי פוסקים של מדענים לפתחו)? ומהו היחס של מערכת המשפט כלפי מי שמונע מאדם אחר גישה לציוד המיגון-בשגגה או בזדון? והאם מדינת ישראל צריכה לסייע בעניין למדינות עולם שלישי בהן הציוד חסר או לא תקין-מה שגורם לתמותה המונית-או שבגלל מחירו הגבוה מדינת ישראל מחויבת לספק את הגנה הזו קודם כל לאזרחיה שלה-וללא קשר להשתייכותם הפוליטית או האידיאולוגית? וכיצד אמצעי התקשורת: רדיו, טלוויזיה, עיתונות או תקשורת שעושה שימוש באמצעים טכנולוגיים אחרים שעדיין לא קיימים בימינו, בשנת 2022 מסקרים את הנושאים שקשורים לכל מה שנוגע לציוד המיגון הזה(ואיך נקרא לו? מה יהיה השם הלועזי, או העברי?).

וישנן דילמות נוספות שקשורות לאותו ציוד מיגון: בחלק מן המפעלים שמייצרים אותו עושים שימוש בשמן שמופק מבעלי חיים שאינם כשרים-שימוש שהינו חלק חיוני בתהליך הייצור, בלעדיו לא ניתן לקבל את המוצר הסופי. הרבנים הראשיים אינם מתירים את השימוש בציוד הזה מסיבות הלכתיות-ולכן בציבור הדתי והחרדי מצאו דרך לייצר את אותו ציוד מיגון בשימוש בשמן שמופק מבעלי חיים כשרים בלבד-מה שמייקר את כל תהליך הייצור באופן ניכר. במצב זה נוצרים מתחים בין הציבור החילוני שטוען כי הוא לא מוכן לממן את הוצאות הייצור העודפות-לבין הציבור החרדי בו טוענים כי מאחר ומדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, ולצורך שמירה על אופיה היהודי של המדינה על כל הציבור להשתתף בעלויות עודפות אלו. הצורך במימון אותם מפעלים מיוחדים גם עולה במערכות בחירות השונות-תוך ויכוחים מרים, יצריים מאוד ואינסופיים בין המפלגות השונות. כמובן שגם בקרב המוסלמים בעולם, להם יש מערכת של מעין כשרות ייחודית להם(כשרות שמכונה כידוע בשם “חלאל”)-שגם כן גורמת לייקור בתהליך הייצור מתעוררים ויכוחים עזים בין המצדדים בצורך לתשלום העלויות העודפות בכדי לא לעבור על חוקי דת האיסלם לבין אלו הסבורים כי יש להקצות כספים אלו למטרות חברתיות למען אנשים נזקקים או חולים.

וישנן גם השלכות גיאו-פוליטיות: חלק ניכר מן המוסלמים באירופה, שבינתיים הפכו לרוב ביבשת מצדדים במפעלים שלהם עם כל העלויות העודפות. האוכלוסיות הנוצריות מסרבות לציית-וכתוצאה מכך אנו עדים לעימותים בלתי פוסקים שגולשים למלחמות דת של ממש. המצב ביבשת מגיע לתוהו-ובוהו מוחלט-והתערבות המעצמות רק מחריפה את המצב בגלל האינטרסים המנוגדים כאשר כל מעצמה מתערבת בסיוע לצד אחר בלחימה. מדינת ישראל אינה מתערבת בנעשה-אולם שירותי הבטחון במדינת ישראל מודאגים מכך מאוד בשל קרבתם היחסית של חלק מן האזורים בהם מתנהלים הקרבות באותו איחוד אירופי שחדל מלתפקד ברמה האזרחית מכל בחינה שהיא-והפך לזירת התגוששות אינסופית בה נופלים קורבנות רבים. בישראל נעשים מאמצים רבים לחלץ אוכלוסיות יהודיות  מאזורי הקרבות ולסייע להן לעלות לישראל-אולם בגלל המשאבים הגדולים שמדינת ישראל עצמה נאלצת לשלם עבור ייצורו של ציוד המיגון נותר תקציב קטן מאוד עבור שירותי הבטחון שעוסקים בפעילויות אלו. עובדי התעשיות הבטחוניות יוצאים להפגנות גדולות, מקימים מחאה ציבורית גדולה שנמשכת שנים ארוכות והם אינם מאמינים למדינת ישראל כי אין די תקציבים לפעולות ההצלה. מחאות אלו אינן מצליחות ולטענת המוחים ממשלות ישראל השונות מגלות כלפיהן אטימות מוחלטת. בצר להם, ולנוכח מצב בלתי נסבל זה בו לא ניתן לממן את פעולות ההצלה שירותי הבטחון הישראלים מנסים כל העת לחפש דרכים חדשניות ויצירתיות בכדי לחלץ את היהודים שנקלעו לאזורי הקרבות באירופה המדממת:  נסיון לגייס כספים באמצעות עמותות מיוחדות, וכן פנייה לאנשים צעירים שבקיאים בתחומי הטכנולוגיה בצפייה לקבלת רעיונות חדשניים ויצירתיים לפעולות החילוץ הללו.

 

סיפור מספר 2-משק חרקים: 

בתעשיות הצבאיות בכל העולם מפתחים כלי נשק מסוג חדש: חרקים אלקטרוניים מעופפים, שנשלטים מרחוק על ידי מחשבים. השבבים שמותקנים בחרק זעיר זה מתוכנתים “להתיישב” על מטרה מסוימת(כלומר: חיילים מצבא האויב) ולהזריק להם רעל קטלני שיגרום למותם תוך שניות בודדות.  מייד לאחר מכן פועל מנגנון השמדה עצמית, בו החרק האלקטרוני למעשה “מחסל את עצמו” באמצעות פיצוץ מבוקר.

מדינות שונות מפתחות כלי נשק זה באופן חשאי-כאשר המהירות בה פועל אותו חרק מקשה מאוד על גילויו-כאשר כל פעולותיו-“ההתיישבות” על הקורבן, הזרקת הרעל האוטומטית וכן הפיצוץ המבוקר נמשכים מספר עשיריות השנייה בלבד.

אלא שחלק מן השירותים החשאיים של חלק ממדינות העולם מצליחים לגלות את קיומם של מערכות אלו אצל מדינות אויב-דבר שנשמר גם הוא בסודיות מוחלטת.

שרותי הבטחון במדינת ישראל מחליטים להצטרף ל”אופנה” הזו אולם עושים בכל זאת דבר שהינו ייחודי לישראל-שלא קיים בשום מדינה אחרת.  בכל העולם המתקנים בהם מיוצרים חרקים אלקטרוניים אלו הם קטנים מאוד-והגדולים שבהם מגיעים לכמה מטרים מעוקבים לכל היותר למתקן-ולשם המחשה: בסלון של בית רגיל נכנסים לפחות כמה מאות מתקנים כאלו. אלא שבמדינת ישראל מתרחשת מציאות שונה, ומקוממת בהרבה: מוקמים מתקני ענק באזורים נרחבים-שכמובן בשל סודיותם איש אינו יודע מה באמת נעשה בהם. אזרחי ישראל נותרים חסרי אונים: בגלל השטחים הנרחבים שמוקצים לכל אותם מתקני ייצור(שכמובן אינם הכרחיים: הרי ניתן בהחלט  לייצר חרקים אלקטרוניים אלו בשטחים אפסיים וקטנים לאין שיעור) לא נותר מקום לצרכים אזרחיים חיוניים כמו בתי חולים, גני ילדים, בתי ספר-ולמעשה כל המשק הישראלי משועבד לטובת מתקנים סודיים אלו. הדבר גורר מחאות ציבוריות נרחבות-אולם הן מדוכאות ביד קשה תוך שימוש באלימות קשה מצד השוטרים. כל המשק הישראלי משותק בגלל מה שהוגדר “צרכים בטחוניים” אלו-ומלבד ענף הייצור של חרקים אלו כל ענפי המסחר  והשירותים האחרים במדינה קורסים בזה אחר זה.

במציאות זו גם המחאות הציבוריות מקצינות והופכות קשות ואלימות יותר ויותר-וכוללות אף יותר ויותר מקרים של ירי חי בכוחות הבטחון.

כתוצאה מכך מדינת ישראל נקלעת למלחמת אזרחים של ממש שגוררת לתוכה גם את כל יתר מדינות האזור-מה שמביא לחורבן, הרס והשמדה בהיקפים נרחבים. בעלי חברות הנדל”ן הגדולות, אליהם מגיעים כל הרווחים הכספיים מהפעלת המתקנים, שחלק מהם הפכו אף למעין שותפי סוד ומודעים היטב לפעילות  המוגזמת שנערכת בהם ממשיכים לשתף פעולה עם הממשלה אפילו בשלב זה של מלחמת האזרחים-ומעדיפים תמיד את הרווח הכספי העצום שלהם על פני רכושם, וגם חייהם של מאוד אלפים שמוצאים את מותם במלחמה זו.

סיפור מספר 3-סוכני צפון קוריאה:

כידוע, בצבא קוריאה הצפונית קיימת יחידה “צבאית” בעלת פעילות שערורייתית בשם יחידות העונג. שליט צפון קוריאה מחליט על פעילות זדונית, של סוכנים צפון קוריאנים שיפעלו במדינות העולם וינסו להבריח נשים צעירות ממדינות שונות ולהביאן לצפון קוריאה בדרכי רמייה. רוב רובם של “הסוכנים” הללו פועלים בשיטות מתוחכמות ולא נתפסים-אולם בעיתונות העולם מתחילים להתפרסם סיפורים על סוכנים אלו ושיטות פעולתם. בהתחלה הציבור במדינות השונות אינו מאמין לסיפורי הזוועה שמתפרסמים-וכל כלי תקשורת שמפרסם כתבות בנושא נחשד באופן אוטומטי בכך שהוא עושה זאת בנסיון להשיג רייטינג נוסף ותו לא. אולם עם הגידול במספר המקרים, וסוכנים צפון קוריאנים שנתפסים במקומות שונים בעולם ונידונים לתקופות מאסר ארוכות, ובחלק מן המקרים אף מוצאים להורג-וזאת בד בבד עם סיפורים מחרידים שממשיכים להתפרסם ממשלות העולם נאלצות, גם בעקבות מחאות נרחבות של ארגוני הנשים במדינות השונות להודות בקיומה של הבעיה, ומתחילות להיאבק בה. יחד עם זאת לא בכל המקרים הסוכנים נתפסים-ובהרבה מאוד אזורים בעולם לא מצליחים למנוע את החטיפות. האווירה הציבורית קשה ועכורה בעולם כולו, סנקציות כלכליות קשות ואגרסיביות למדי מוטלות על צפון קוריאה-אולם בשל הנשק הגרעיני שברשותה שום מדינה, ואפילו המעצמות הגדולות לא יוצאות למלחמה על מנת להפיל את המשטר בצפון קוריאה ובדרך זו לחסל את התופעה המכוערת והנפשעת.

שני סוכנים צפון קוריאנים מגיעים לאחר מספר שנים לישראל ובשלב כלשהוא של פעילותם נתפסים על ידי השב”כ-ומייד קמה מחאה ציבורית נרחבת שדורשת להוציאם להורג-כפי שנעשה במדינות רבות אחרות. אלא שהדבר אינו קורה: שני הסוכנים אומנם עומדים לדין ומורשעים בעבירות חמורות של נסיון לביצוע סחר בבני אדם-ומקבלים עונש של מאסר עולם-אולם בית המשפט העליון במדינת ישראל מסרב לגזור עליהם עונש מוות. בכך ישראל אינה נרתעת מאיומיה של צפון קוריאה, כי במידה וישראל לא תשחרר מיד את שני המורשעים היא תפתח במלחמה גרעינית שתחריב את העולם כולו. בכך מדינת ישראל זוכה לשפר באופן ניכר את מצבה בדעת הקהל הבינלאומית. חלק קטן מאוד מן הנחטפות שהצליחו לברוח מצפון קוריאה ולהינצל מחיי הגיהנום ביחידה הצבאית השערורייתית מגוללות את סיפוריהן בהרחבה והופכות למרואיינות מבוקשות מאוד בכלי התקשורת בעולם כולו.

יחד עם זאת, המשך קיומה של התופעה, וחוסר האפשרות של העולם לעקור אותה מן השורש מביאים לחרדה גדולה ולמציאות בלתי נסבלת בה נשים בכל העולם חוששות בכל רגע נתון שמא ייחטפו. ארגוני מודיעין בעולם כולו מפרסמים מעין “מכרז” בינלאומי-בו מוצעים פרסים כספיים גבוהים לכל מי שיצליחו למצוא דרכים יצירתיות למיגור תופעת החטיפות. מתפתחות מעין “תחרויות” בהן משתתפים אנשי מודיעין בכל העולם-ובכל שנה מתקיים טקס חשאי בו מוענקים הפרסים. הזוכים חותמים על טפסי סודיות בסיווג גבוה מאוד-וזאת תוך כדי “מלחמת הסוכנים” שמתפתחת בעולם כולו: סוכנים צפון קוריאנים שמנסים לבצע את החטיפות-ומנגד אנשי מודיעין ממדינות אחרות שמנסים לסכל אותן ולתפוס את הסוכנים מצפון קוריאה על מנת לבוא עימם חשבון לפני שהללו מצליחים לחזור למדינתם.

סיפור מספר 4-גלי סרטן:

קבוצה מצומצמת של מדענים ממדינות שונות בעולם מפתחת טיפול חדשני שמרפא את כל סוגי הסרטן. הטיפול מבוצע, בשלב הראשון על זיהוי טביעת הקול הזעיר(שלא ניתן להבחין בו באוזן אנושית) של זרימת הדם בגופו של החולה-זיהוי שמתאפשר גם ממרחק של אלפי קילומטרים, ובמכשירים שיודעים לברור תביעות  קול אלו תוך התעלמות מגלי קול שמגיעים מהרבה מאוד מקורות נוספים כמו רעש של מכוניות, רעש של שידור רדיו או טלוויזיה, דיבור רגיל בין אנשים וכד’. לאחר שהמכשיר מזהה את טביעת הקול מדמו של החולה הוא יודע, על פי מאפייניו הייחודיים לזהות מהו סוג הסרטן ממננו סובל החולה, ותוך שניות בודדות “לשגר” קרינה מיוחדת שמגיעה אל החולה ויודעת לחסל את הגידול הסרטני. הטכנולוגיה מתוחכמת ומתקדמת מאוד-והמפעילים של מכשירי הריפוי הללו יודעים איך לשגר את אותה קרינה ייחודית כך שתגיע אל החולה המיועד בלבד ותתעלם מהרבה מאוד עצמים אחרים שנמצאים בדרך: מכוניות, בניינים או אפילו אנשים אחרים או בעלי חיים-וגם אם הם נמצאים בקרבה גדולה מאוד אל החולה לו רוצים לסייע.

אלא שמדובר בטכנולוגיה סודית שאינה נגישה לציבור הרחב שכלל אינו יודע על קיומה. טכנולוגיה זו נגישה למספר מצומצם מאוד של שועי עולם כמו המיליארדרים ובעלי ההון הגדולים ביותר, נשיא ארצות הברית או נשיא רוסיה.

סוכן מוסד ישראלי חולה בסרטן סופני-וכאשר הרופאים מבשרים לו כי נותרה לו עוד חצי שנה בלבד לחיות מפעיל את כישוריו הייחודיים ומצליח לגלות את דבר קיומה של שיטת הריפוי הייחודית-והאיש משתף בכך את רופאיו שתחילה לא מאמינים לו, מתייחסים אל דבריון בזילזול ומאבחנים אצלו מחלת נפש ואיבוד קשר עם המציאות. אלא שהאיש אינו מזיק לסביבה ואינו מסוכן-ולכן לא מאשפזים אותו בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי-ומחליטים להניח לו לנפשו נוכח העובדה שממילא לו נותר לו עוד זמן רב לחיות. איש המוסד שעולה על הטיפול הסודי זוכה לזילזול בוטה גם מחבריו לקהיליית המודיעין-ופשוט אומרים לו ש”יפסיק לדבר שטויות”. האיש מחליט, בנסיון להציל את חייו ליצור קשר באופן ישיר עם מפתחיו של הטיפול החדשני, ומצליח, תוך כדי ביצוע עבירה פלילית חמורה לשחד אותם על מנת שיוכל לקבל מהם את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק. מצבו  משתפר במהירות-דבר שמתקבל בהפתעה גמורה בקרב כל האנשים מסביבו-והדבר קורה בו זמנית לחשיפת מעשה השוחד החמור שאירע. כאשר משטרת ישראל מתחילה לחקור את המקרה מתחילים עוד ועוד אנשים במערכת לטעון כי לא יכול להיות שיש כאן צירוף מקרים בלבד, וכי חייב להיות קשר בין השניים. איש המוסד שחלה בסרטן והבריא מן הטיפול החדשני נלקח לחקירות רבות-ובשדל השיפור הניכר שחל במצב בריאותו מחליטים לחקור אותו באינטנסיביות רבה יותר ויותר-ובשלב כזה או אחר הוא נשבר בחקירה, ומוביל את החוקרים לשיטות בהן השתמש כדי להשיג את הטיפול שקיבל. החוקרים משוכנעים בשלב זה כי אין שום סיבה בנסיבות אלו להמשיך בחקירות ומשחררים את הנחקר מייד. במקביל הם מחליטים, מסיבות אידיאולוגיות לחשוף את שיטת הטיפול החדשנית ולהדליפה לעיתונות.

תחילה איש אינו מאמין לסיפור, אולם עם הצגת עוד ועוד הוכחות לקיומה של טכנולוגיית הריפוי החדשנית התדמית הציבורית שלה משתנה תוך מספר שנים ומקבלת לגיטימציה. אלא שלמרות הלגיטימציה הציבורית הרחבה איש המוסד לשעבר, וכן חוקריו נעצרים ועומדים לדין בשורה של סעיפי אישום כמו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת חובת סודיות של נושאי תפקיד ועוד. הציבור דורש לשחרר את הנאשמים, ונערכות  הפגנות רבות לתמיכה בהם. אלא שדבר אינו עוזר-ובית המשפט העליון במדינת ישראל שולח את הנאשמים לתקופות מאסר ארוכות, תוך התעלמות מוחלטת מנסיבות מקילות רבות ביניהן ההכרח בחשיפתה של טכנולוגיית הריפוי המיוחדת לצורך הצלת חיים.

סוף דבר, התוצאה עגומה: טכנולוגיית הריפוי הייחודית אינה סודית עוד-אולם היא נותרת נגישה לאנשים מועטים מאוד בשל מחירה האסטרונומי-80 מיליון דולר. כמו כן אותם אנשים שהדליפו אותה, סוכן המוסד לשעבר וחוקריו נותרים בכלא לכל ימי חייהם-ובית המשפט מתעקש להקפיד כאן על החוק היבש ועומד על כך שהנאשמים יישארו בכלא בגלל העבירות  אותן ביצעו-וכמובן שלנסיבות המקילות הכל כך משמעותיות של הצלת חיים אין שום ערך בעיני השופטים במדינת ישראל.

 

 סיפור מספר 5-מות הפרופסור:

קבוצת חוקרי מח-ישראלים ואמריקנים עובדים בשיתוף פעולה-בהרצאות, כנסים מדעיים משותפים ואף עובדים בבתי חולים בישראל ובארצות הברית במחלקות בהן מטפלים בחולים עם מחלות נוירולוגיות: פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה וכד’. אחד מן החוקרים הישראלים מגיע להישגים מדעיים חסרי תקדים במחקריו-מה שמעורר רגשות עזים של קנאה אצל אחד מעמיתיו האמריקנים-והרופא הישראלי כלל אינו יודע על כך, ולמרות שקנאתו של הרופא האמריקני נהפכת מהר מאוד לשנאה של ממש כלפי עמיתו הישראלי זה האחרון לא יכול לדעת על כך בשלב זה בו אין לכך כל סימן במציאות ודברים מתנהלים, על פניו כרגיל.

הפרופסור האמריקני מחליט לנקום בעמיתו הישראלי בדרך מזעזעת: הוא מגיע לישראל, כביכול על מנת לבקר את אחד ממטופליו של הרופא הישראלי-אדם שחולה במחלה נוירולוגית קשה-איש ערירי ללא קרובי משפחה. בצוות בית החולים בישראל מתרגשים מן המחווה ההומניטרית כביכול-ואיש אינו מעלה בדעתו את המעשה אותו תיכנן הרופא האמריקני לפרטי פרטים. לנוכח האמון הרב לו זוכה הרופא הבכיר נותנים לו להישאר לבד באותו חדר עם מטופלו של הרופא הישראלי. הרופא האמריקני מנצל את האמון הרב שניתן לו ושולף זוג מספריים קטנים, שאמצעי האבטחה של בית החולים לא הצליחו לגלות בעזרתם הוא “גוזר” את הצינור דרכו מקבל מטופלו של הרופא הישראלי חמצן-מה שגורם תוך מספר שניות בודדות למותו. בשל העומס הרב בבתי החולים בישראל, וכן בשל העובדה שאיש לא העלה בדעתו כי זו כוונתו האמיתית של הרופא האמריקני המקרה מתגלה רק כעבור מספר שעות-וצוות האחיות שמגלות את הזוועה מערבות מייד את המשטרה-שפותחת בחקירה רק יומיים מאוחר יותר-כתוצאה מעומס עבודה שלא מאפשר לטפל באירוע באופן מיידי למרות חומרתו.  בחקירתה מגיעה משטרת ישראל למסקנה כי הרופא האמריקני הוא אכן מבצע המעשה-אולם פרק הזמן שעבר עד שהמשטרה בישראל מתחילה לפעול נוצל היטב על ידי הרופא האמריקני שמצליח בינתיים לברוח מישראל ולחזור לביתו בארצות הברית.

הרשויות במדינת ישראל פונות למקביליהן האמריקניות ודורשות את הסגרתו של האיש על מנת להעמידו לדין בישראל על מעשהו החמור. אלא שהרשויות בארצות הברית מסרבות בתוקף להסגירו ועומדות בתוקף על כך שמשפטו צריך להתנהל בארצות הברית ולא בישראל. בארצות הברית מתנהל הליך משפטי מושחת ולא הוגן-בסיומו מזוכה הפרופסור מכל האישומים החמורים, ואפילו לא מאבד את רישיונו וממשיך לטפל בחולים בארצות  הברית. במהלך משפטו נשמעות אף טענות אנטישמיות בוטות ועל “נקמתו המוצדקת”, כביכול של הרופא האמריקני ביהודים. עמיתיו בישראל כועסים מאוד ומנתקים עימו קשר-ובמקביל מנהלים מאבק ציבורי שמטרתו להביא להסגרתו של הפרופסור האמריקני הפושע לישראל. אלא שמדינת ישראל תלויה, כידוע בסיוע האמריקני, ולכן ידיה כבולות והאפשרויות לפעול הן מוגבלות מאוד-אם בכלל.

כמה חודשים לאחר סיומו של ההליך המשפטי בארצות הברית אישתו של הפרופסור האמריקני הצעיר מוצאת באחד הימים את גופתו בחצר ביתם-כאשר על הגופה סימני אלימות קשים. היא כמובן פונה מייד למשטרה המקומית-ומתנהלת  חקירה שנקלעת למבוי סתום ולאיש אין קצה חוט באשר לזהות הרוצח. גם חקירות של שירותי המודיעין האמריקנים, ה-CIA וה-FBI  מגיעות גם הן למבוי סתום  ולא מצליחות להגיע אפילו לרמז הקלוש ביותר באשר לזהותו של הרוצח.

שאלות רבות נותרות ללא מענה: מקום מגוריו של אותו פרופסור היה מוגן היטב בשערים חשמליים, מערכת זיהוי חכמה(שבגללה אפילו לקרובי משפחתו היה קשה מאוד להיכנס לביתם-שלהם)-אז איך הצליחו הרוצחים להגיע לחצר, לגרור לשם את הפרופסור ולרצוח אותו-ועוד כאשר איש לא הבחין במעשה בזמן אמת? איך יכול להיות בכלל מצב כזה? ומדוע ה-CIA וה-FBI בכלל פתחו בחקירה או נכנסו לתמונה, בהתחשב בכך שמדובר במקרה פלילי פרטי ולא עניין שנוגע לבטחון לאומי של ישראל או של ארצות הברית? האם שותפיו הישראלים לשעבר הם שהביאו למותו-לנוכח כעסם הרב על בגידתו בהם, מעשהו הנפשע, האמירות האנטישמיות בזמן משפטו לאחר מכן וגם על תוצאת ההליך המשפטי המושחת בו הוא זוכה? ואם אכן זה המצב-מדוע איש במדינת ישראל לא חושד בהם, ולא נפתחת חקירת משטרה נגדם? האם ייתכן כי ה”חקירה” כביכול של ה-CIA וה-FBI לא היתה חקירה אמיתית אלא מהלך מבוים?  ואם אכן כך היו הדברים-מדוע ל-CIA ול-FBI היה בכלל אינטרס להציג מצג שווא כזה? או שישנה עוד אפשרות: המטופל הערירי אותו רצח הפרופסור האמריקני למעשה לא היה כזה, והיו לו קשרים שאיש בבית החולים לא ידע עליהם? והאם אותם אנשים(שאיש לא יודע מיהם) הם שהחליטו לנקום בפרופסור האמריקני ולרצוח אותו? האם יכול להיות מצב כזה?

 

                               סיפור מספר 6-המערכת:

בעולם כולו מתרחשים באופן פתאומי מקרי מוות רבים, שאיש אינו מבין את מקורם או סיבתם. לאחר מספר חודשים של חקירות המקרים על-ידי כל משטרות העולם מצליחים לבסוף לגלות שכל הנפטרים למעשה נהרגו מירי-ומתנהלות חקירות בהן מורשעים מי שבטוחים שביצעו את כל מעשי הרצח. אולם איש אינו יודע להסביר כיצד ייתכן שמימדי הפשיעה עלו באופן פתאומי באופן חד כל כך בלי שום הסבר או סיבה הגיוניים. כתוצאה ממצב זה נאלצים לבנות עוד ועוד בתי סוהר-וענף בניית בתי הסוהר הופך לענף המרכזי בכלכלה העולמית כולה אותו מתחילים לנהל עשירי העולם.

לאחר מספר שנים בהן מספר הקורבנות מגיע למיליונים רבים משטרות העולם משתפות פעולה בחקירת המקרים במאמץ מוגבר לנסות ולגלות מהי הסיבה האמיתית לעליה החדה בשיעורי הפשיעה-ומתגלית מציאות מדהימה במוזרותה: כל מקרי הירי, וללא יוצא מן הכלל לא בוצעו על-ידי עבריינים בשר ודם אלא על-ידי מערכת ממוחשבת של זיהוי פנים-שבגלל תקלה בתוכנה החלה לירות למוות באופן אוטומטי בכל אדם שמעלה חיוך על פניו. נסיונות חוזרים ונשנים של טובי המומחים לתקן את הבאג בתוכנה נוחלים כישלון חרוץ-עד שלבסוף העולם נאלץ להשלים עם קיומה של המערכת האימתנית שגובה עוד ועד קורבנות.

בכל העולם נערכות סדנאות שבהן מנסים ללמד אזרחים שלא לחייך-ובדרך זו להציל את חייהם. סדנאות אלו מוגדרות כסדנאות הישרדות שמגיעות לכל מקום: מקומות  עבודה, בתי ספר וגם אמצעי התקשורת משדרות אותן ללא הרף-וכל אמצעי תקשורת שמעז להציג דברים, בכל נושא שהוא באופן הומוריסטי נסגר באופן מיידי בפקודת השלטונות. נוצרת מציאות חברתית קודרת בה נאסרות על-פי חוק  אמירה או פרסום של בדיחות או אמירות ציניות כלשהן-והחורגים מהוראות אלו מוצאים להורג בהמוניהם. וישנן השלכות בהרבה מאוד תחומי חיים נוספים:  חגיגת חגים מכל סוג שהוא נאסרת לחלוטין-ואפילו בעלי ההון שמרוויחים סכומי כסף גבוהים מבניית עוד ועוד מתקני כליאה וכתוצאה מכך מפתחים רגשות חיוביים שגורמים להם להעלות חיוך על פניהם נורים למוות בזה אחר זה.

מצד שני בעלי הון אלו מסרבים בתוקף לכל הצעה לצמצם את מספר מתקני הכליאה העצום ולשחרר את כל האסירים שהורשעו במעשי הרצח עוד בטרם העולם ידע כי אלו מבוצעים על יד המערכת הממוחשבת ולא על-ידי רוצחים שמגיעים מחברת בני האדם,  ולמרות שגם הם עצמם נורים למוות בהמוניהם. זאת ועוד: גם כאשר ברור שבעלי הון אלו יהיו הקורבנות הבאים הם עדיין לא מוכנים לשחרר אף אסיר שמא תהיה פגיעה ברווחיהם הכספיים. מתפרסמים סיפורים רבים על בעלי הון שלא הסכימו לכך אפילו ברגעי חייהם האחרונים.

מציאות זו מובילה לשינויים קיצוניים גם בתחומי חיים רבים נוספים: נאסר באופן חמור ומוחלט על קיומם של מופעי שירה, תיאטרון או הקרנת סרטים בבתי קולנוע. כמו כן כל החברות שעוסקות בפיתוח משחקי מחשב או משחקי יצירה מכל סוג נסגרות באופן מיידי בפקודת ממשלות העולם. כל החנויות לממכר ספרים או צעצועים לילדים נסגרות גם הן. שוטרים שמוצבים ברחובות אוכפים באופן קפדני את האיסורים על שמחה מכל סוג-ומי שעובד על איסור זה נעצר מייד. במסגרת מאמצי ההצלה ישנו הכרח למנוע שמחה מאנשים בכל מחיר-וכל אמצעי התקשורת מקבלים הוראה לשדר מחזות זוועה בלבד. מתפתחת גם תעשייה זדונית שעורכת תחרות בין ערוצי התקשורת השונים על פרסום התכנים המזעזעים ביותר-ולאחר מכן להעתיר על הזוכים בתחרות שבחים רבים, לבלבל אותם, לגרום להם לבסוף לחייך-וכך להביא למותם. אופייה החוקי לכאורה של תעשייה זו מקשה מאוד על הרשויות במלחמה בתחום פשיעה  חדש זה-ובמקביל קמות יחידות משטרה רבות שעוקבות אחר חברות שנחשדות בפעילות האסורה.

נוצרת מציאות חברתית כאוטית בה העולם כולו עומד חסר אונים מול המערכת הקטלנית. האם האנושות תמצא בכל זאת את הדרך לצאת מן המשבר-או שאותה מערכת זיהוי פנים קטלנית תיגרום להיכחדותה של האנושות כולה? האם יהיה מי שיצליח למצוא את הפטנט שיציל את בני האדם מפני המערכת והטכנולוגיה שהם עצמם פיתחו?

סיפור מספר 7-המכונה:

אי שם מומצאת מכונה מוזרה, שפעולתה היחידה היא פציעה קשה של כל מי שעובר דרכה.  קבוצת אנשים לוקים בנפשם מוצאת את המכונה המוזרה, נכנסת אליה-ולאחר שהם יוצאים ממנה עם פציעות קשות(ואיש אינו מבין מדוע, שכן קבוצה קטנה זו של אנשים הם היחידים בעולם כולו שיודעים על קיומה) הם מצליחים בכוחותיהם האחרונים לפנות לעזרה ומאושפזים למשך חודשים ארוכים עם גבס על כל הגוף-כאשר הם מספרים לצוותים הרפואיים המטפלים בהם כי הם פצעו את עצמם באופן יזום-אולם קיומה של המכונה נשמר על ידם בסוד-וגם לאחר שיחות רבות עימם הצוותים הרפואיים לא מצליחים להבין מה גרם לפציעותיהם הקשות. במהלך אישפוזם הצוות הרפואי מטפל באנשים במסירות רבה-וביודעו כי מדובר באנשים עם לקות נפשית שפצעו עצמם מודגש בפניהם שוב ושוב הצורך להימנע מפגיעה עצמית.

לבסוף חבורת האנשים הללו מבריאה-ולמרות כל הסבל שהיה מנת חלקם הם שבים לאותה מכונה, ושוב עוברים דרכה ונפצעים קשה-אלא שהפעם הם לא שורדים את הפציעות הקשות והולכים לעולמם.  היעדרות החבורה מורגשת במקום מגוריהם, המשטרה מקבלת על כך דיווח-ומתחילה לחפש אחריהם. לאחר חודשים ארוכים של חיפושים מוצאת לבסוף המשטרה את גופות האנשים-ומבחינה גם בקיומה של אותה מכונה מוזרה שנלקחת לבדיקה. הסיפור המוזר מתפרסם-ולאחר מכן גם מתגלית דרך פעולתה המוזרה של המכונה הקטלנית והיא מתחילה להיחקר מתוך נסיון להבין מיהם האחראים להמצאתה, מתוך כוונה להביאם לדין.

אלא שהחקירה נקלעת למבוי סתום-ואף אחד לא מצליח לענות על השאלה מי המציא את המכונה המוזרה ומדוע היא בכלל נבנתה. סימני השאלה רק מתגברים לנוכח העובדה ששום גורם לא הרוויח מפעילותה-והיא לא שימשה לשום מטרה פרט לפציעתם של העוברים דרכה. הדברים נותרים בגדר תעלומה. יש קורבנות-אבל אין אשמים אותם אפשר להביא לדין-ולאחר שאף אחד לא מצליח להבין איך מכונה זו נבנתה, מדוע היא נבנתה ומי אשם בבנייתה מחליטים להשמיד אותה-והתעלומה אודותיה תישאר בלתי פתורה לעולם ועד.

סיפור מספר 8-המבנים:

כידוע, בשל התחממות כדור הארץ יציבותם של מבני מגורים רבים מתערערת: הברזל שבשלד הבניינים מתרחב, סודק את הבטון-ומה שמביא באופן טכני לקריסת המבנה כולו. כתוצאה מהחמרה ניכרת של המצב מבני מגורים רבים בעולם כולו אינם ראויים עוד למגורים-ואוכלוסיות נרחבות יותר ויותר נאלצות להשלים עם ירידה ניכרת ברמת החיים-מעבר למגורים בבתי בוץ או אפילו במערות-ומאחר ובחלק מן המקרים אפילו פתרונות המגורים הללו לא מתאפשרים ואוכלוסיות נרחבות נאלצות לנהל את כל חייהן תחת כיפת השמים.

עשירי העולם במצב זה מתאגדים באופן סודי, ומשלמים כספים רבים למשרדי אדריכלים על-מנת שאלו ימציאו עבורם שיטות בנייה אלטרנטיביות באמצעותן ניתן יהיה לבנות בתים שיחזיקן מעמד בתנאים החדשים. האדריכלים בעולם כולו מוצאים לבסוף טכנולוגיה מתאימה עבור אותם בעלי הון-והטכנולוגיה החדשה, וכן הקשרים בין משרדי האדריכלים לבעלי ההון נשמרים בסוד ומידע זה אינו נגיש לאוכלוסיות הגדלות והולכות שאין עוד מקומות מגורים עבורם. נוצר ענף שלם בכלכלה העולמית שמבוסס על בניית מבנים מיוחדים אלו.

הציבור הרחב מבחין בכך שלבעלי ההון ישנם בתים שמחזיקים מעמד ולא מתמוטטים-אולם לאיש אין הסבר לתופעה זו שנראית מוזרה מאוד בעיני רבים.  החשדות של הציבור הרחב, וכן הסקרנות הרבה שמתלווה לתעלומה זו גורם לציבור הרחב לחקור ולנסות ולהבין מדוע לאותם עשירים יש בתים כל כך יציבים. לבסוף מתגלית האמת-מה שמוביל לזעם רב ולדרישה חד משמעית מאותם בעלי הון כי הטכנולוגיה שמאפשרת להם מגורים בבתים יציבים תהיה נגישה מעתה ואילך לציבור הרחב-ולא להם בלבד.

אלא שבעלי ההון, למרות הבטחותיהם החוזרות ונשנות כי הדברים הללו ייעשו-הרי שבפועל הדבר אינו קורה, וטכנולוגיית הבנייה הייחודית נותרת נגישה לקבוצה מצומצמת זו באוכלוסייה בלבד-מה שגורם לזעם הציבורי לגבור ולתחילתם של נסיונות פלישה אלימים למתחמי המגורים המיוחדים. בעלי ההון, מתוך עניין להגן על עצמם משמשים בכספם על מנת לגייס מעין כוחות שיטור פרטיים-וזאת לאחר שפניותיהם לכוחות המשטרה או הצבא במדינותיהם אינן נענות בגלל רצונם של השוטרים או החיילים, שלרובם המכריע גם כן אין מקום מגורים לאחר שגם הבתים שלהם קרסו, אינן נענות. החיילים במעין צבאות פרטיים אלו זוכים, בתמורה לפעולותיהם למגורים נוחים באותם מתחמים מיוחדים של בעלי ההון-ועימותים אלו מחריפים והולכים ומתפתחים לקרבות רחוב של ממש בעולם כולו, כאשר כוחות המשטרה והצבא המקומיים ניצבים לימינו של הציבור הרחב.

אלא שלמרבה הפליאה כוחות הצבא והמשטרה הסדירים לא מצליחים להכריע את צבאותיהם הפרטיים של בעלי ההון-ו”מלחמות מגורים” אלו נותרות ללא הכרעה וגובות עשרות מיליוני קורבנות.  עשירי העולם עדיין אינם מוכנים להתפשר-ולמרות מרחץ הדמים הנרחב והנורא הם מחזיקים בכל כוחם בשליטתם בטכנולוגיית הבנייה שמאפשרת להם פתרון מגורים שנגזל ממאות מליוני בני אדם בעולם כולו.

האם נראה אצל מי מהם ניצוץ כלשהוא של אנושיות? האם מי מעשירי העולם יהיו מוכנים באמת לשחרר את טכנולוגיית הבנייה הייחודית לציבור כולו ובמחירים שפויים-מה שיכול להביא להפסקתן של מלחמות ההתשה הבלתי מוכרעות בין צבאותיהם לצבאות מדינות העולם השונות? או שאפילו במציאות כל כך קיצונית שורת הרווח-היא ורק היא קובעת?

 

                              סיפור מספר 9-ארכיאולוגיה מהעתיד:

כולם נוכחים בשיעור? בסדר גמור. בשיעורים הקודמים דברנו בהרחבה על החפירות שנערכו באזור ממלכת ירדן, ששופכות אור ומרחיבות מאוד את הידע שלנו על שהתרחש בממלכה בתחילת המאה ה-21 וגם באמצעה. כמו כן קבלנו מידע חשוב על תרבותם, שפתם ועל היחסים המורכבים ששררו בינם לממלכת ישראל השכנה, הן בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו, וכן בשנים שהגיעו לאחר מכן. מי שמעוניינים להרחיב בעניין יכולים לקרוא את מאמרה המאלף והמעלף של פרופסור מאשרע טועכדו שכידוע לכם מלמדת כבר שנים רבות באוניברסיטה שלנו. כמו כן אני ממליץ לכם לקרוא את ספרו החשוב של הסופר בן המאה ה-23 שאטוטו קרואטו בשם “הציביליזציה של האינטרנט הקדום במזרח התיכון”-בו ישנם מחקרים חשובים שעוסקים בתקופת המאה ה-21 עליה אנו מלמדים.

כפי שהזכרנו המהפכה הרובוטית והמיחשובית היתה בראשיתה-ומכוניות, משאיות, מטוסים ואפילו חלק גדול מן הרכבות השתמשו לצורך נסיעתם והנעתם בנהגים אנושיים ולא במכונות שאנו מכירים היום בשנת 2540. ישנן עדויות רבות על כך שגם מגוון פעילויות אחרות כמו ניקוי בתים ובניינים, חלוקת חבילות או דברי דואר וכן אכיפת חוקי התנועה נעשו על ידי בני אדם ולא מכונות. יחד עם זאת קיימות עדויות סותרות באשר לתפקיד שמילאו מדפסות תלת מימד-ולא לחלוטין ברור לנו מדוע או באילו נסיבות הן הומצאו ואפילו תחומי החיים בהן עשו בהן שימוש אינם ברורים לנו.

יש בידינו עדויות לתאונות דרכים-שהיו מנת חלקה של האוכלוסיה בעולם כולו בתקופה זו-ויש לזכור כי המערכת שיודעת למנוע אותן באופן מוחלט אותה אנו מכירים כיום בשם “מערכת המודיעין של רכבי העל” הומצאה רק בשנות ה-40 של המאה ה-22 על-ידי מהנדסי הרכב שהמציאו את רכבי העל שבשימוש עד ימינו אלה. אני מראה לכם כאן צילומים של תוצאותיהן הקשות שהיו לתאונות בימים ההם-ובאתר האוניברסיטה תוכלו למצוא גם הסרטות הממחישות את דרכי התרחשותן. 

בחלקה האחרון של ההרצאה שלנו אזכיר את החפירות שנערכות באתר בדרום העיר ירושלים-בו נתקלנו בכמה ממצאים מעניינים. בחלקים רבים מאוד מאזור החפירות נתקלנו בכתובות “קרית מנחם”, קרית משה”, “הוסטל אביבית”, “שכונת בית הכרם” וכן בכתובת “אגודת יד שרה”.איננו יודעים עדיין מהי משמעותן של כתובות אלו: האם היו אלו מבני ציבור גדולים? שמות של קהילות? שמות של ארגונים גדולים-אולי כמו ארגונים גדולים אחרים כמו “מפלגת הליכוד” שמוכרים לנו מן התקופה הזו שבין שנת 2010 לשנת 2020? בידינו כיום השערות בלבד-אולם טרם הצלחנו להבין את משמעותם האמיתית של הכתובות הללו-שכתובות באותיות ששונות לחלוטין מן הכתב העברי הדיגיטלי החדש שבשימוש עד היום,  ושהומצא כבר בשנת 2080.

נציין כי גם משמעותן של כמה כתובות אחרות כמו “מצעד הגאווה”, “ועדת הבחירות המרכזית לכנסת” וכן הכתובת “העם הפלסטיני” אינן ברורות לנו כיום-ואין אנו יודעים עדיין מה היו משמעותם של אותם מושגים בימים ההם של תחילת המאה ה-21. אנו בינתיים ממשיכים בחפירות-אתר חפירות שמנוהל על-ידי המרצה לארכיאולוגיה שוטיאו קרוטי עימו תוכלו להתייעץ או לשאול אותו שאלות.

אז עד השיעור הבא תוכלו לעיין בחומרים בהן נסיתי לעורר את סקרנותכם-וניפגש בשיעור שייערך בשבוע הבא.  

 

ט. להלן מכתב, אותו אני שולח למקומות שונים:

אל:

הנדון: פעולות באתר.

א.ג.נ.

בבעלותי האתר הרב-לשוני https://disability5.com שעוסק בנושא אנשים עם מוגבלויות.

האתר שלי נבנה במערכת של wordpress.org-ומאוחסן בשרתים של חברת servers24.co.il  .

אני מתעניין בשירות של אספקת מאמרים לאתר-וזאת על-פי נושאים אותם בוחר בעל האתר. לדוגמא(שלא רלוונטית לבלוג שלי, והיא ניתנת רק לצורך הסברת העניין: כאשר בלוג עוסק בתעשיית הרכב, בעת האתר מקבל מאותו אתר בו מתפרסמים המאמרים באופן אוטומטי מאמרים לבלוג שלו). 

האם הינכם מכירים אתרים או מערכות באינטרנט שנותנים שירות כזה?

בברכה,

אסף בנימיני,

רחוב קוסטה ריקה 115,

כניסה א’-דירה 4,

קרית מנחם,

ירושלים, מיקוד: 9662592.

מספרי טלפון: בבית-02-6427757.

נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.

נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403.

2)כתובות האי.מייל שלי: 029547403@walla.co.il

ו-: asb783a@gmail.com

ו-: assaf197254@yahoo.co.il

ו-: ass.benyamini@yandex.com

ו-: assaf002@mail2world.com

ו-: assaffff@protonmail.com

ו-: benyamini@vk.com

3)הבלוג שלי כולל את 67 השפות:  אוזבקית, אוקראינית, אורדו,אזרית, איטלקית, אינדונזית, איסלנדית, אלבנית, אמהרית, אנגלית, אסטונית, ארמנית, בולגרית, בוסנית, בורמזית, בלארוסית, בנגלית, בסקית, גיאורגית, גרמנית, דנית, הולנדית, הונגרית, הינדית, ויאטנמית, טג’יקית, טורקית, טורקמנית, טלוגו, טמילית, יוונית, יידיש, יפנית, לטבית, ליטאית, מונגולית, מלאית, מלטזית, מקדונית, נורבגית, נפאלית, סוואהילי, סינהלזית, סינית, סלובנית, סלובקית, ספרדית, סרבית, עברית, ערבית, פאשטו, פולנית, פורטוגזית, פיליפינית, פינית, פרסית, צ’כית, צרפתית, קוריאנית, קזחית, קטאלנית, קירגיזית, קרואטית, רומנית, רוסית, שבדית ותאילנדית.

 אני מחפש אתר או מערכת באינטרנט שיוכלו לתת תוספת אוטומטית של מאמרים בשפות אלו.

4)אציין כי אני רכשתי בעלות חד-פעמית של 25 שקלים את התוסף  “”Enhanced media library”-ואני מצרף כאן את הקישור לדף האינטרנט בו ניתן להוריד את התוכנה ולאחר מכן להעלאותה כתוסף לוורדפרס.

 https://wordpress.org/plugins/tinymce-advanced/ 

אילו פעולות ניתן לבצע עם תוסף זה? למה הוא יכול לשמש?

י. להלן ההתכתבות שלי עם מדריך של הוסטל “אביבית”:

054-2604842.

נראה/תה לאחרונה היום ב 17:24

רביעי 14 בספטמבר 2022

ההודעות מוצפנות מקצה-לקצה. לאף אחד מחוץ לצ’אט זה, גם לא ל-WhatsApp, אין אפשרות לקרוא אותן או להאזין להן. יש ללחוץ לקבלת פרטים נוספים.

לורדן שלום: מחר בשעה 10 בבוקר בערך אמורה להגיע לדירה פדיקוריסטית עימה יצרתי קשר לצורך טיפול(עד היום הייתי מגיע למכון ״שול״ מפעם לפעם לצורך טיפולים כאלו-אולם בשל החמרה נוספת במצב בריאותי איאלץ מעתה ואילך להזמין פדיקוריסטית לביתי בעת הצורך במקום הגעה פיסית למכון במרכז ירושלים). לפיכך לא ניתן יהיה לקיים בקור בית בשעות אלו. בקור בית יהיה אפשרי החל משעות הבוקר המאוחרות או אחר הצהריים(מדובר בטיפול אותו עברתי כבר פעמים רבות-והוא נמשך בערך בין 20 דקות לחצי שעה). ולידע כללי: טיפול זה לא נכלל בסל הבריאות עבור המבוטחים של קופות החולים-וזאת פרט לחולי סוכרת שיכולים לקבל את הטיפול במסגרת קופת החולים. האופציה היחידה עבור כל יתר המבוטחים שזקוקים לטיפול זה היא קבלת הטיפול באופן פרטי-כפי שאני עושה כיום. אציין כי לא ידוע לי מהו שיעור הסבסוד שחולי סוכרת זכאים לו מקופות החולים בטיפול הזה. בברכה, אסף בנימיני-דייר מן הדיור המוגן של הוסטל ״אביבית״.

19:45

חמישי

בסדר, נתאם יותר מאוחר

7:02

בינתיים תנא(תנא מטבח אתיופי) הגיעה היום בבוקר-בערך כחצי שעה לאחר שהטיפול הסתיים. בברכה, אסף בנימיני.

 

יא. הראומטולוגית מבית החולים “הדסה עין כרם” אצלה אני נמצא במעקב: ד”ר חגית פלג.

כתובת האי.מייל שלה: hagitp@hadassah.org.il

יב. להלן 2 ההודעות שכתבתי בעמוד הפייסבוק של ספק האינטרנט שלי, חברת “בזק”:

אסף בנימיני

לחברת “בזק” שלום: מה יהיה? למה יש(שוב) ניתוקים חוזרים ונשנים מרשת האינטרנט, אתרים לגיטיטמיים לחלוטין שהכניסה אליהם(שוב) נחסמת כך סתם ולא שום סיבה, וגלישה איטית מאוד-וזה אחרי שאני כבר כמה פעמים פניתי אליכם עם בעיות אלו, בכל פעם הייתם, כביכול “מטפלים”-ותקלות אלו תמיד חוזרות על עצמן שוב כעבור זמן קצר!! פשוט נמאס!!!! אז אני לא מבין: אני הרי משלם לכם על שירות של סיבים אופטיים, במסגרתו אני אמור לקבל שירות של אינטרנט יציב-וכאשר לקוח משלם על מוצר הוא בהחלט אמור לקבל אותו!!! ובלי כל ההתחכמויות המיותרות האלו!! אז מה לכל הרוחות הבעיה שלכם לסדר את זה ולפתור אחת ולתמיד את הבעיה??? תעמדו במילה שלכם ואל תשקרו: אני משלם לכם על סיבים אופטיים ושירות של אינטרנט יציב? אז זה בדיוק מה שאני אמור לקבל-וזהו!!! ותפסיקו להתחכם-אני אמור לקבל את מה שאני משלם עליו-ואתם לא עושים טובה לאף אחד-זה מה שאתם התחייבתם!!! אסף בנימיני.

לייק

 

השב

13 שעות

פעיל/ה

אסף בנימיני

ואני מחכה שתטפלו כבר אחת ולתמיד בבעיה!!! מספרי

הטלפון שלי: בבית-02-6427757. נייד-058-6784040.

 

יג. להלן מספר קישורים, דרכם ניתן למצוא מידע נוסף אודותיי ואודות מאבק הנכים בישראל בו אני משתתף:

https://sites.google.com/view/shlilibareshet/%D7%91%D7%99%D7%AA

https://sites.google.com/view/raayonotonline/%D7%91%D7%99%D7%AA

https://www.youtube.com/channel/UCX17EMVKfwYLVJNQN9Qlzrg

https://www.youtube.com/watch?v=ABXTP51Crzs 

https://www.youtube.com/watch?v=TNLEE5KIdK4 

https://shavvim.co.il/2021/07/22/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%99%d7%9d/ 

https://anchor.fm/assaf-benyamini

https://www.nitgaber.com/ 

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.